כל פעם זה מעציב אותי מחדש
לשמוע ממחפשי עבודה שאם רק היה להם ביטחון עצמי
אם רק היו מאמינים בעצמם יותר
אז כל החיים שלהם היו נראים אחרת.
הם משוכנעים שאם רק יהיה להם ביטחון עצמי, הם יצליחו להגיע לכל מה שהם רוצים,
יותר מזה אם יהיה להם ביטחון עצמי הם ידעו מה הם רוצים.
עבורם ביטחון עצמי מאז ומעולם
היה יעד להשגה, תכונה שאפשר להשיג אם רק…
הם מוכנים לעבור דרך ארוכה ולשלם מחירים בשביל להשיג אותו!
המשאלה הזו לקבל “ביטחון עצמי” מרגישה כמו חיפוש
אחרי “אוצר” שיש לאחרים והם עוד לא מצאו אותו לעצמם.
אמונה שברגע שיהיה להם את אותו “בטחון עצמי” זה יהיה לתמיד.
אמונה שבטחון עצמי הוא קבוע, נשאר ומשפיע על הכל.
הוא ידאג לנו למצוא את ה-עבודה,
יביא לנו ה- אושר, אהבה, הצלחה, מימוש.
מה המחיר שאנחנו משלמים על התפיסה הזו את “הבטחון העצמי” ככזה?
הבעיה היא שהכל נמצא “שם” במקום בו יש בטחון עצמי,
אצל מי שיש לו בטחון עצמי, אלו שאולי נולדו ככה, אולי השיגו אותו.
ומה איתי, איך אני אמצא את הביטחון העצמי שלי?
מילדות חוזרים ומספרים לנו שבטחון העצמי הוא המפתח לכל מה שנשיג
שעם ביטחון עצמי נמוך לא נצליח להשיג כלום.
בטח לא עבודה משמעותית,
לא כזו שאנחנו נחשיב אותה לכזו…
לא כזו שהבנזוג, משפחה, חברים, סביבה תחשיב אותה לשווה.
אז אנחנו הולכים ללמוד מקצוע בפקולטה נחשבת,
כדי לקבל ביטחון.
אנחנו מחפשים בן או בת זוג נחשבים,
כדי שזה יקרין וימלא גם אותנו בבטחון.
וככה אנחנו עסוקים כל הזמן בלתקן.
אנחנו מתקדמים לתפקיד שמרגיש לנו בבטן שהוא לא נכון,
אבל יראה טוב בקורות החיים ויגביר לנו את הבטחון העצמי, אותו סוד חמקמק.
אנחנו אומרים כן לפרויקטים שברור לנו מראש שלא מתאימים לנו,
אבל משכנעים את עצמנו שאחרי שנעמוד ביעדים של הפרויקט,
הכל ישתנה ויראה אחרת.
וזה לא.
אז אנחנו ממשיכים עוד פעם.
ממשיכים לתקן את הפגמים שלנו, כדי שנצבור ונגיע למקום שבו יהיה לנו מספיק ביטחון.
מתקנים את איך שאנחנו עומדים, יושבים או מתלבשים,
את מה שאנחנו אוכלים וכמה שאנחנו שוקלים,
עסוקים כל הזמן לנסות להרוויח יותר, כי ברור לנו שעם משכורת כזו הביטחון שלנו יזנק לשמיים.
זה עובד.
לכמה חודשים… אח”כ חוזר לעצמו ושוב אנחנו מרגישים שזה עוד לא “זה”.
כל הזמן מוצאים מה עוד נשאר לנו לתקן
מחפשים מה יפתור בחוץ
את מה שנמצא אצלנו עמוק בפנים.
את כל הבורות של חוסר הביטחון בתוכנו מפגיש חיפוש העבודה.
מין תקופה שהיא כמו “מכונת כביסה” לאגו.
שואלים את עצמנו שוב ושוב, מפחדים לחשוב:
מי אני בלי התפקיד שהיה לי? בלי המשרד? הרכב? המשכורת?
ובפנים רצון בוער למצוא “משהו” שיחליף וימלא את זה.
גלולת קסם, בטחון עצמי
אז איך מתמודדים עם התחושה הזו של חוסר בטחון ודימוי עצמי נמוך שמנהלת אותנו?
אני פוגש נשים וגברים מוכשרות ומוכשרים אצלי בקליניקה
שמאמינים שאין להם את הבטחון הזה שכל כך חשוב,
שיש תקרת זכוכית שהם לא מצליחים לשבור בגלל אותו חוסר בטחון עצמי.
בקליניקה אנחנו לומדים שנייה לעצור.
ולהביט במראה, להבין בעצם את מה הכי חשוב.
את כל מה שהם צריכים יש להם כבר עכשיו!
וכל שנותר הוא לחבק את מי ומה שהם מביאים
וללמוד לספר את זה החוצה, לעולם.
אחרי עשרות שנים בייעוץ וליווי אני יודע
אין שום דבר בחוץ, שיכול באמת למלא את מה שריק בתוכנו.
אבל גם ההיפך הוא נכון,
כשיש בתוכנו מקום בטוח, כלום בחוץ לא יכול לקחת את זה.
בייעוץ קריירה אנחנו נזכרים בכל מה שיש בתוכנו.
המציאות מורכבת יותר ממצבים של “אין” או “יש” ביטחון עצמי…
ועל סוגים של ביטחון עצמי ארחיב בפוסט הבא.
אם גם לך מרגיש כל הזמן שאם רק היה לך “בטחון עצמי”,
הכל היה נראה אחרת ומציאת העבודה היתה פשוטה…
מזמין אותך ליצור קשר איתי ולהתחבר לעצמך מחדש במציאת העבודה.
זה אפשרי וזה קורה שוב ושוב.