מחקר שנערך על ידי חברת TechTalk מראה שבבריטניה, 54% מהמנהלים בודקים הודעות דוא”ל בעבודה בחופשה. 6% מודים שהם בודקים מיילים מהעבודה אפילו בהלוויה! (אני אישית אפילו פגשתי כמה מנהלים שהתוודו בפניי בפגישות ייעוץ וסיפרו איך היו חייבים לענות למנכ”ל על מייל דחוף ששלח מחו”ל וביקש “תשובה מיידית” ומצאו עצמם עומדים בצד ועונים על המייל למרות שהיו באמצע הלוויה)
הטכנולוגיה הופכת את זה יותר ויותר קל לנו לעבוד מעבר לשעות העבודה במשרד, אז איך ניתן לזהות את ההבדל בין הרגלי עבודה מחויבים שמראים על מוטיבציה, השקעה ורצינות לבין התמכרות לעבודה? הקוים מטושטשים והתרבות הארגונית בארגונים רבים בייחוד בכל שקשור לתפקידי ניהול וניהול בכירים מצפה לזמינות גבוהה, מקשה עלינו להבחין בין מחויבות להתמכרות.
עם סמארטפונים, מחשבים ויישומים בקצות האצבעות שלנו, אנחנו יכולים לשמור על קשר מתמיד לעבודה שלנו. בתיאוריה, כלים אלה צריכים להפוך את ימי העבודה שלנו לקצרים ויעילים יותר, אך הסחות דעת מתמידות וחוסר היכולת להתנתק יכולים להוביל לשעות עבודה ארוכות יותר ולהראות פחות.
תאוריות של מוטיבציה מדברות על כך שהמוטיבציה שלנו נשענת על איזון בין תחומי החיים לצד תחושת מסוגלות להתנהל בהצלחה בתפקידים השונים שלנו בחיים: מנהל, הורה, בנזוג, חבר, ספורטאי ועוד. לצד ההבנה שישנו צורך באיזון, ישנו רצון להיות “גם” בעבודה בשיא הביצועים שלנו, אבל “גם” בבית כבני-זוג, הורים, חברים (ו”גם” בפעילויות העשרה ו”גם” בלמידה עצמית ועוד שכאלו).
במתח בין האיזון לבין הרצון להספיק הכל, או לפחות כמה שיותר נוצרת השחיקה בתוכנו.
אז איך בכלל נדע אם אנחנו “מכורים לעבודה” או פשוט חלק מאנשי ה”גם” ו”גם” האלו?
שאלון סולם ההתמכרות של ברגן
על פי סולם ההתמכרות של ברגן, התשובה “לעתים קרובות” או “תמיד” לפחות, לאחד משבעת הקריטריונים הבאים עשויה להצביע על התמכרות לעבודה:
- את/ה חושב/ת על איך את/ה יכול/ה לפנות יותר זמן לעבוד.
- את/ה מבלה הרבה יותר זמן עבודה מאשר התכוון/ת מלכתחילה.
- את/ה עובד/ת כדי להפחית רגשות אשמה, חרדה, חוסר אונים ודיכאון.
- נאמר לך על ידי אחרים מדי פעם שכדאי לקצץ בשעות העבודה שלך ובחרת לא להקשיב להם.
- את/ה הופך/ת לחוץ/ה אם אסור לעבוד בסיטואציה או מקום כלשהו.
- את/ה דוחה תחביבים, פעילויות פנאי, ופעילות גופנית בגלל העבודה שלך.
- את/ה עובד/ת כל כך הרבה, וכבר ניתן לראות את ההשפעה לרעה על הבריאות שלך.
אוקי, אז אני מכור לעבודה שלי. מה זה בדיוק יעשה לי?
ברמת האישית של העובד המחקרים הראו ירידה חדה באיכות העבודה. בניגוד להימנעות מהעבודה, התמכרות מובילה לעובדים בעלי פרודוקטיביות נמוכה יותר בזמן העבודה… שעות העבודה המרובות וחוסר הגבולות בין “בית-עבודה” יכול להוביל לשחיקה, אומללות ואף דיכאונות וחרדה ועלייה בבעיות בריאותיות, אשר בסופו של דבר משפיעים הן על הארגון והן על העובד שלילי בטווח הארוך.
לצד זה ולא במפתיע ישנה גם השפעה על הצמיחה העסקית בארגון עם עובדים “מכורים לעבודה”. במחקר של הרווארד ביזנס ריוויו שבדק אפקטיביות של עובדים שנמצאים שעות מרובות בעבודה עלה הנושא של ניהול זמן בתור האתגר הגדול ביותר עבורם. חוסר היכולת לתעדף והימצאות שעות מרובות ועם זמינות גבוהה מייצרים מצב בו אותם עובדים לא מנהלים את הזמן בצורה אפקטיבית.
המחקר הראה שלמעשה הם מבלים 72% מזמנם בפגישות עבודה, כאשר אורך הפגישה הממוצע היה שעה אחת. כאשר אתה נמצא כמות שעות כה גבוהה רק בפגישות עבודה, היכולת שלך לתת מענה לכל הדרישות -צרכים ונושאים שעלו בפגישות מתבטאת בשעות נוספות שאתה עובד בהן, מה שמוביל לשעות ארוכות יותר בעבודה.
הבנתי שאני מכור לעבודה והבנתי שאני משלם מחיר אישי וגם הארגון שלי משלם על כך מחיר- מה עושים?
כאמור, אחד ההבדלים העיקריים בין מנהל שעובד קשה לבין וורקוהליק שמכור לעבודה הוא הבעיות הנגרמות כתוצאה מכך. בריאות ירודה, אשמה כשאינם עובדים ורמת לחץ מוגברת הם לעתים קרובות השלכות של התמכרות לעבודה.
כמה דרכים להילחם בהתמכרות לעבודה שלך:
1. צור אמון בצוות שלך– כדי להצמיח צוות בהצלחה, חשוב לגייס ולשמר עובדים מוכשרים. עובדים שיתנו מענה יעיל בהיעדרך או בהנחייתך. חשוב לחזק את המקום בו אתה סומך עליהם לבצע משימות בלעדיך. צור סביבת עבודה “בטוחה” ללמידה בה אפשר לנסות, להיכשל, ללמוד ולנסות שוב. כך יקבלו ביטחון ויוכלו לתת מענה כפי שאתה מבקש מהם. כתוצאה ישירה של זה, תוכל לפנות זמן לעצמך להתמקד באסטרטגיה וצמיחה ולא רק בתגובה ו”כיבוי שריפות” מתמשך.
2. הפחת את ההפרעה– אפשר לעצמך להציע או ליזום קיצורי פגישות! הגדר זמני עבודה ייעודיים שבהם אנשים יכולים להתמקד וליצור תרבות של אינטראקציה פנים אל פנים ולא באמצעות דוא”ל. הכנס לשיגרה: זמני פגישות מקוצרים, “תדריכים בהליכה”, פינות ישיבה משולבות מסכים כך שניתן לאסוף כמה שיותר משתתפים רלוונטים לשיחה בזום/ סקייפ ובנוכחות פיזית ולמנוע נסיעות מיותרות. שים לב שלא כל פגישה צריכה “חדר ישיבות” או להביא את כל הנוכחים במיוחד ולעיתים ברגע שמודיעים על פגישה “רזה” מבחינת זמנים ומיקום? היא גם מתנהלת בהתאם. כמובן, ככל דרך אחרת בה הלוגיסטיקה וה”מסביב” של פגישות יורדת מחישוב הזמן תהיה מעולה.
3. הקפד עידוד איזון עבודה – חיים: נסה להוביל יוזמה לשבוע עבודה של 40 שעות לכולם כולל הנהלה ומנכ”ל עם דגש על תוצאות ולא שעות שולחן. לעיתים כדאי להתחיל בנוהל הזה אצלך במחלקה- אגף ולאחר שתראה את התוצאות מבחינת האפקטיביות אצלך, תוכל לרתום את שאר הארגון לשינוי.
4. ניקוי רעלים דיגיטלי – נסה להגביל את הזמן המושקע שלך באינטרנט על ידי כך שבמודע התנתק מחשבון הדוא”ל של העבודה בטלפון במהלך סופי שבוע או בחופשה. הגדר את הטון בארגון שלך על ידי כך שתצהיר שאינך עובד בסופ”ש או בחופש, בכך תאפשר גם לעובדים תחתיך ובארגון כולו לקבל לגיטמצציה לעשות כך גם כן. יש כמה אפליקציות שיכולות לסייע לך על ידי נעילת המכשירים שלך למשך פרק זמן ומדידה של כמות הזמן שאתה מבלה בכל אפליקציה בנייד.
5. יצר לך ריטואל בוקר שיקבע את הזרימה והקצב לשאר היום– בין אם לוקחים זמן להתאמן, לקרוא, לעשות מדיטציה, לנשום באוטו 5 דקות בשקט לפני שאתה עולה למשרד או פשוט לסגור את הדלת ולתכנן את היום בשקט בינך לבינך, האפקט של הריטואל הזה הוא דרמטי לגבי ההתנהלות שלך בהמשך היום. שים לב שכאשר אתה מתכנן את הלו”ז היומי שלך, חשב מה יהיה ריאליסטי לבצע במהלך היום, תוך שאתה משאיר לך זמן לבלת”מים למיניהם וזמן להפסקה קצרה. מניסיון, האפקטיביות שלך תגדל עוד יותר על ידי שיבוץ העוגנים האלו בלו”ז שלך.
אם יש לך טיפים נוספים איך להתנהל נכון ולא להיגרר לעבודת-יתר שתפגע בבריאות ובאיזון חיים-עבודה כמו בתפקוד המקצועי בארגון, אשמח ממש לשמוע.
סופ”ש נעים ולהורים שבנינו,
חזרה לשיגרה (גם אם קצרה) קלה!
כיף לי שקראתם, לא מובן מאליו בכלל.
תודה,
אמיתיי
