טיפים להתמודדות כשהמציאות נהיית עמוסה מדי

זה לא קורה בבת אחת. אני מתעלם ומספר לעצמי כל פעם הסבר נוח אחר ללמה אני לא מצליח. וכל ההסברים לגמרי הגיוניים גם, בעיני לפחות. אבל יום אחד, ותמיד זה מגיע באיזשהו "יום אחד" אני קולט. שלא יעזור כלום, אבל עברו כבר כמה שבועות של ממש שיגרה. שיגרה מלאה בעשייה ובכל זאת יש מלא משימות שבתוך כל מה שאני עושה, הזנחתי.

איך זה קורה שפתאום כל הטוב הזה הופך למעיק?

כשאני מנסה לחשוב איך זה קורה, אני חוזר כמה שבועות אחורנית… לקיץ.

הכל איטי והכל נראה תקוע. אוטוטו החופש יגמר ואז "אחרי החגים" יתחילו. כלומר עוד חופש, רק מסוג אחר.

והתוכניות, התכנונים נערמים לתקופה של "אחרי". וכמו בחנות צעצועים אני רוצה "גם, ו"גם ו"גם".

במקרה שלי רוצה ללמוד בסדנת כתיבה, רוצה להמשיך בעריכת הספר שירים שלי להתחיל סדנת מיינדפולנס. רוצה גם ללמוד קצת על בודהיזם. ואת וכל זה? מדי שבוע. כלומר ראשון, שלישי ושישי. חוץ מזה, להיות גם אבא ובנזוג וכמובן להתפרנס ולשלם את כל הטוב הזה.

אז נרשם. גם וגם וגם.

ואחרי החגים מגיעים, קצת מדשדשים והנה מתניעים ונכנסים לדרך. רק שאז בין לבין, אני מגלה שאין לי אוויר.

שלרוץ מסדנא שהעברתי למנהלים, לסדנא שאני לומד בה, מפגישות ייעוץ קריירה לסדנת כתיבה, מהרצאה בסוציולוגיה להרצאה בהתנהגות ארגונית ובין לבין לשלב גם קצת זמן "אבא" ואולי טיפה לנשום ו… לא כיף לי.

אני עסוק לחשב מתי הגעתי (איחרתי, אם נדייק) ובעיקר מתי מסיים כדי לראות מה אספיק לעשות עוד הערב, מה אצטרך לעשות מחר על הבוקר ובעיקר כמה אספיק לישון. ואני כל כך אוהב לישון. אני גם ממש ממש טוב בזה.

לאט לאט אני רואה איך כל הסדנאות שלי שכל כך רציתי ללמוד בהן, הופכות להיות "מטלות".איך כל האנרגיה של "רציתי" מתחלפת והופכת ל"צריך". לוקחים לי כמה ימים שהופכים לשבועות, אבל לבסוף אני נעצר.

לעצור, להקשיב ולתכנן מחדש את הנתיב.

אני נושם נשימה עמוקה ומקבל להחליט מחדש. לבחור שוב מה אני יכול, רוצה ומסוגל. ומה אני "רק" רוצה.  ומול הרצון הזה לבדוק מה המחירים שאני מוכן לשלם ומה אני לא מוכן לשלם. אז עם הסדנת כתיבה וכתיבת הספר שלי עשיתי הפסקה. לא יכול גם וגם.

את כל הספרים שלי אני כרגע קורא בשמיעה. כלומר, הורדתי אפליקציה של icast וכל נסיעה ארוכה הופכת לקריאה מהנה. אין ספר שלוקח (לי) זמן להתרגל ולהפסיק לחפש את המגע של הדפים תוך כדי. זה חסר לי… מצד שני, אני מצליח לקרוא ספרים שרציתי מזמן ואפילו לזכור נקודות מהספר ששמעתי.

וחשוב יותר מהכל- אני לומד להיות נוכח עכשיו. פחות לברוח לעבר ולעתיד. לא פשוט אני לומד להקשיב לי. שוב ושוב, כל יום מחדש.

 

תמונה ראשונה laurentiu iordache

תמונה שנייה bruno azevedo

אהבתם? אשמח אם תשתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

6 מחשבות על “טיפים להתמודדות כשהמציאות נהיית עמוסה מדי”

  1. כתבת אותי בימים אלה, רק שיש דברים שלא תמיד אפשר לעצור, למשל, לימודים באקדמיה, או מחויבות כעובדת שכירה. אני מסכימה שהסוד הוא להקשיב לעצמנו, בכל יום מחדש. בהצלחה.

    1. אמיתיי דוידזון-טבת

      הי יפעת,

      איזה כיף שהתחברת.
      ברור כמו הורות ועבודה ועוד שכאילו,
      לא תמיד אפשר לעצור.

      מה שכן הצלחתי, זה לבחור אפילו אם זה לכמה דקות ספורות
      להיות נוכח ברגע.
      לנשום, להודות על מה שיש לי עכשיו ולהמשיך.

      כשאוספים רגעים כאלו לאורך היום,
      זה מכניס מעט יותר אוויר.

      בהצלחה גם לך 🙂

  2. אסנת ברק

    מזדהה לגמרי. גם אני אוהבת ללמוד והייתי בהתלבטות דומה. יש לי כמה קורסים מתוכננים,
    בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאיי מסוגלת להתמודד כל פעם עם קורס אחד, במיוחד אם אני רוצה להפיק ממנו תועלת והנאה (ימי הפרלמנט העליזים 🙂).
    ובדרך – שומעת פודקאסטים…

    1. אמיתיי דוידזון-טבת

      כן, אני גם מבין את זה, שעדיף אחד ואיכותי
      מאשר כמה כדורים שבסוף צונחים לי.

      ולגמרי פודקאסטים זה שווה 🙂 מטורף

  3. אמיתי.
    כיף לקרוא אותך ונותן לי עוד רוח גבית גם לתכנן חופשונת. דבר לא מובן מאליו עבורי.
    תודה על המילים המדוייקות ונותנות המרחב.

    1. אמיתיי דוידזון-טבת

      שז יקרה,

      איזה כיף שהתחברת 🙂 מחכה בקוצר רוח לחזור למפגשים שלנו…
      זה יקרה.

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המיילים הכי אקטואליים בעולם התעסוקה

זה בכלל לא משנה מאיזה צד של החיפוש התעסוקתי אתם באים כרגע, חשוב שתכירו את הצד השני.
מוזמנים להירשם לדיוור שרלוונטי גם למועמדים וגם למגייסים: כל הטיפים של העידן החדש בתחום הקריירה.

כתבו לי גלילה למעלה