תקשור

היה זה הילד הקטן שאמר לכרובי לפני שנים את המשפט האלמותי ברחוב סומסום:
“אני לא רוצה להיות כאן, אני רוצה להיות שם”
ובתכלס? אני לא. עוד לא “שם” וכבר לא ממש “כאן”.

בין כל הטלפונים והסמסים היו אנשים שרצו להיפגש לפגישת תיקשור איתי. בהתחלה התייחסתי לזה כאל פגישת ייעוץ לכל דבר שאני עושה. בכל זאת ייעוץ (ארגוני)

טוב, אז שבוע אחרי עבר… וטלפונים וסמסים מרגשים מכל מיני אנשים שרוצים להבין, לשאול ולהיפגש. ואני? מוצף ומבולבל. בטוח חלק מהזמן שזו טעות ושאוטוטו הכל

טוב, אז לא כתבתי מלא זמן. ויש לי מלא תירוצים (די עלובים) למה לא כתבתי. ויש גם סיבה אחת אמיתית. לא כתבתי כי אני בשינוי.

אז אחרי 24 שעות שהפוסט באוויר הבנתי שקרה שינוי. לא כי אני השתנתי, כמו שהרשיתי לעולם לראות אותי באור אחר, מלא יותר. יום אחרי פרסום הפוסט, נפגשנו