מה זה בכלל טיפול רגשי תעסוקתי?
רחל, כבת 48 מגיעה אלי אחרי שני עשורים בעולם הבנקאות במטרה למצוא לעצמה כיוון תעסוקתי חדש. היא מרגישה כבר שנים שהיא לא ממצה את עצמה מקצועית. “כלום כבר לא באמת מרגש אותי. אין משהו שיכולים להפתיע או לאתגר אותי. אני מרגישה שאני מחכה כבר במוצאי שבת שהשבוע יגמר ויהיה לי קצת שקט. אני לא באמת חיה…” רחל משתפת אותי שזה משפיע על מצב הרוח שלה והיא מוצאת עצמה מתפרצת על הילדים ועל בעלה גם בלי סיבה. היא מרבה להרגיש עייפות וחוסר אנרגיה כבר תקופה ארוכה ובבדיקות הדם והבדיקות הכלליות שעשתה לא מצאו דבר.
יואל, בן 56 פנה אלי לטיפול רגשי על רקע חוסר אסרטיביות שמחבל לו בקריירה. הוא מרגיש שכולם מסביבו מתקדמים ואותו “לא סופרים בכלל” כדבריו. הוא מבקש להבין למה כל כך מפחיד אותו להשמיע את הקול שלו, גם כשהוא יודע שיש לו את כל הניסיון והידע ואיך הוא יוצא מהמעגל הזה בארגון שבו הוא עובד? הוא מרגיש שהשנים עוברות והוא כל הזמן “ליד” הקריירה שחשב שתהיה לו. שנים הוא כבר לא מגיש עצמו למכרזים שמתפרסמים בארגון, אבל הוא עדיין מסרב להתייאש ולוותר על עצמו ולכן פנה והגיע אלי.
מה ההבדל בין ייעוץ קריירה, טיפול רגשי קלאסי לבין טיפול רגשי תעסוקתי?
קשיים רגשיים וקשיים תעסוקתיים שזורים זה בזה. ייעוץ קריירה “טיפוסי” אינו נותן מענה רגשי למגוון בעיות רגשיות. הייעוץ מתמקד בהכנה לראיונות עבודה, עריכת קורות החיים ובניית פרופיל לינקדין רלוונטי. כלים אלו חשובים למציאת עבודה מתאימה, רק שלעיתים הקשיים אינם מצויים ברמה הפרקטית של חיפוש העבודה אלא ברמה יותר עמוקה כמו: דימוי עצמי, ביטחון ותחושת ערך, תקשורת בינאישית ויצירת מערכות יחסים, בניית זהות מקצועית מעודכנת ועוד. בהתמודדות עם אתגרים אלו נדרש טיפול רגשי תעסוקתי שישלב בין ההתמודדויות של המטופל עם הסביבה: מנהלים, עובדים, צוות, ארגון לבין עולמו הרגשי: מחשבות, תפיסות, אמונות, התנהגויות ורגשות ביומיום שלו בעבודה ובכלל.
מצד שני טיפול רגשי “קלאסי” עוסק בניתוח מנגנונים רגשיים ובחינה שלהם ביומיום: זוגיות, הורות, משפחה, חברות, מערכות יחסים ועוד אך לעיתים מתקשה לכסות היבטים תעסוקתיים ספציפיים והתמודדות ספציפית איתם.
טיפול רגשי תעסוקתי יעסוק למעשה בשילוב בין עולמו האישי של המטופל ואיך הוא בא לידי ביטוי בעולם התעסוקה.
אנחנו נמצאים במקום העבודה שלנו את השעות הכי טובות ופרודוקטיביות שלנו. לעיתים אנחנו שוהים בקרבת קולגות בעבודה: חברי צוות, מנהלים וכפיפים שעות מרובות, אפילו יותר מאשר עם בני המשפחה והחברים שלנו.
אין סיבה לסבול, לדעוך ולהרגיש לא מסופקים כל כך הרבה שעות שהופכות לימים, שבועות, חודשים ושנים בחיינו, מבלי לשנות את זה.
מתוך תפיסה זו בטיפול הרגשי תעסוקתי נבחן עד כמה המטופל ממצה את היכולות והחוזקות שלו, עד כמה התקשורת שלו נכונה ומותאמת מבחינתו ומביאה את מי שהוא לידי ביטוי. עד כמה הוא מרגיש מוערך, מאותגר ועם למידה במקום העבודה. ואז אחרי שנהיה מודעים למציאות הרגשית והתעסוקתית נבחר כיצד נכון, ע”פ בחירתו של המטופל, להתמודד עם המצב.
מה עושים בטיפול רגשי תעסוקתי?
בטיפול המטופל ואני יוצרים מרחב טיפולי בו מתאפשר תהליך של בחינה עצמית, התבוננות, למידה ב”כאבים” ודילמות שיש במציאות הרגשית והתעסוקתית שלו. לעיתים נגלה שהמקור לקושי הוא בבחירה תעסוקתית בלתי מתאימה. אולי זה כי היא נעשתה בגיל צעיר והגיע הזמן לשנותה. אולי מדובר בתנאי סביבה שהשתנו: מנהל שהתחלף, תפקיד שהפך להיות אחר, קולגות או כפיפים חדשים ועוד. לעיתים השינוי הוא בחיי המטופל/ת ובעקבותיו ההסתכלות אחרת על התפקיד והארגון כמו במקרה של גירושין, סיום לימודים, התפתחות אישית, ירידה ברמת המוטיבציה סביב נושא מסוים ורצון להתפתחות בתחום אחר ועוד אפשרויות אחרות.
בטיפול רגשי תעסוקתי נכיר את האמונות והמחשבות עימן מתנהל המטופל לדוגמא “אין לי סיכוי להצליח בתפקיד הזה, כולם ממש תופסים מהמנהל הזה שהחלפתי ואני לא מתקרב אליו אפילו..” נזהה את הרגשות שעולים בעקבות מחשבה ואמונה כזו כמו: חוסר ביטחון, בושה, פחד, לחץ ואפילו חרדה. נאתר אותם בתחושה גופנית כמו כאבי ראש, כיווצים בבטן או גב שנתפס ונפגוש את הביטוי של זה בפעולות לדוגמא” אני לא הולך לדבר בפגישה הזו בכלל כי כולם רק ישוו בנינו”.
מנגנונים של מחשבה-רגש-תחושה-פעולה קיימים בתוכנו כל הזמן. בטיפול רגשי תעסוקתי אנחנו מפרקים את הדילמות ולומדים להתנהל אחרת מולן. לעבור ממקום שבו הן מנהלות אותנו למקום שבו יש לנו בחירה כיצד לפעול.
למי מתאים טיפול רגשי תעסוקתי?
טיפול רגשי תעסוקתי מתאים לכל מי שנמצא בעולם התעסוקה או חושב להיכנס לעולם זה ומרגיש שאינו מצליח להביא את עצמו לידי ביטוי מיטבי. תכלס? שהוא או היא בתחושה שהם יכולים להיות במקום אחר, קריירה אחרת וכרגע העבודה שלהם היא “פשרה” במקרה הטוב ו”סבל” במקרה הרע.
לעיתים זה יהיה בגלל חסמים חיצוניים כמו השכלה, ניסיון רלוונטי בתפקיד, ניסיון רלוונטי בתעשייה ועוד ולעיתים אלו חסמים פנימיים כמו תחושת בטחון, יכולת הסטורי טלינג של הקריירה, פחד משינוי, הימנעות מחוסר וודאות ועוד. הניסיון שלי בקליניקה לימד אותי שרוב הפעמים זהו שילוב בין חסמים חיצונים וחסמים פנימיים ברמה כזו או אחרת.
שלכם,
אמיתיי דוידזון-טבת