אני באמת טוב או סתם מתחזה?

שוב פעם קיבלת תשובה שלילית ויש לך תחושה שזה יכול היה להיות אחרת אם רק… נראה לך שכולם איכשהו עוברים ראיונות טוב יותר, מכירים את האנשים הנכונים יותר ורק לך ההזדמנויות האלו לא קורות. יש בך תהייה אם זה חוסר מזל ואולי זה רק העניין שאין לך מספיק אמונה בעצמך?

בפוסט הקודם כתבתי על החשיבות של ביטחון עצמי בתוכנו ועד כמה הוא מייצר לנו יכולת או חוסר יכולת לנוע קדימה. עד כמה הביטחון העצמי הוא פקטור מכריע בחשיבותו בתהליך חיפוש עבודה ויכול להיות הגורם שיתן לי להתקבל לתפקיד או שלא.
היום אני רוצה שנייה לצלול ולדייק מהו אותו "בטחון עצמי" ואיך הוא בא לידי ביטוי.

לכל אחד מאיתנו (אם הוא מודה בכך או שלא) יש את המקום בתוכו, הנושא, האזור שבו הוא חסר ביטחון. זה יכול להיות לגבי האינטליגנציה, לגבי הכישורים החברתיים או שאולי היכולות המתמטיות ואולי זה לגבי מערכות יחסים או בכלל לגבי מראה חיצוני כזה או אחר?

כשאנחנו מדברים על בטחון עצמי, אני רוצה לדייק ולחדד הגדרה של "בטחון עצמי פסיכולוגי". הכוונה פה לבטחון עצמי שנותן לנו תחושת אפשרות ללמוד, להתבלבל, לטעות מבלי לחשוש למעמדנו בעיני עצמנו ו/או הסביבה שלנו.

סנדרום המתחזה

 

תהליך דרמטי כמו פיטורין בעיקר, אבל בעיקרון גם חיפוש עבודה מעמת אותנו מול הצורך לחזור כל הזמן ולבדוק האם אנחנו אכן טובים כמו שאנחנו חושבים או שאולי אנחנו בכלל מתחזים?

תופעה פסיכולוגית מוכרת נקראת "סינדרום המתחזה" בה אדם מרגיש שלמעשה אין הוא עומד בכל הקריטריונים ובכל הציפיות של התפקיד אותו הוא ממלא. שישנו פער בין מה שהוא באמת יודע ואיך שהוא פועל לבין מה שמייחסים לו וחושבים עליו מבחוץ ואז? קיימת בו חרדה תמידית שמא "יגלו" שהוא מתחזה ואז ילעגו לו, לא יכבדו אותו ואולי אפילו יפטרו אותו.

אני זוכר את עצמי חוזר מבית החולים עם שירה בתי הבכורה ותוהה ביני לביני איך שיחררו אותנו ככה מבית החולים מבלי שיהיה עוד "מבוגר אחראי" לשמור עלינו. הייתי בן 31 כבר 😊 אך התחושה היתה שאולי אני לא יכול להיות אבא ואין לי את הכישורים שכולם חושבים או מניחים שיש לי לבצע את התפקיד.

החוויה הזו של שאלת המתחזה והספק לגבי היותי מתאים או לא מתאים למלא את התפקיד יכולה לצערי לנהל לרבים מאיתנו את תהליך מציאת העבודה. 

המחירים שנשלם בחיפוש עבודה מתוך חוסר ביטחון

 

כשאני מחפש עבודה: מתראיין ושולח קורות חיים מתוך אמונה שאני לא באמת יכול לבצע את התפקיד כמו שנדרש, יש סיכוי סביר יותר שאתפשר על התנאים שמציעים לי,  יש סיכוי שאסכים להתחיל בתפקידים ש"קטנים" עלי או לא מעניינים אותי בכלל אבל נדמה לי שזה רק מה שאני מסוגל.

מאותו מקום של חוסר ביטחון, יש סיכוי גבוה שגם שהמראיין יתרשם שאני לא בטוח בעצמי ואז? אולי יפחד לקחת הימור עלי ואח"כ לטעות, אולי ירשה לעצמו להציע תפקיד זוטר או שכר נמוך יחסית מתוך אותה תפיסה של חוסר ביטחון = חוסר יכולת.

השפעת הקורונה– קושי נוסף מהותי שמציבה התקופה הנוכחית הוא היצע גבוה של מועמדים. ככל שיש יותר מועמדים לכל תפקיד, התחרות גדלה ואז איתה גם הצורך להיות מאוד מדויק.
אני לא ממליץ לשקר או להגזים אבל אני לחלוטין ממליץ להיות אותנטי ומודע ליכולות שאני מביא, לאותו הביטחון הפסיכולוגי שלך בתחום העשייה שלך. מהיכולת שלך לתרגם את הקורות חיים שלך לתוצאות ודוגמאות בפועל, דרך ההבנה של את האתגרים בתפקיד שאליו אתה מתראיין ועד יצירת בטחון אצל המראיין שאכן אתה הבחירה הטובה ביותר.

זו לא תקופה להיות מועמד שהוא "בערך" או שנסמך רק על מה שעשה. חשוב לדעת לספר למראיין מתוך ביטחון וודאות (לא שחצנות וחוסר מודעות) למה "ארגז הכלים" בשילוב המיומניות שלך הופכות דווקא אותך למועמד המתאים. כמובן לגבות את זה בסיפורי דוגמאות רלוונטים ותוצאות מדידות. 

כדי שזה יקרה, פה מתבצעת ה-עבודה המשמעותית בתהליך של חיפוש עבודה. לזקק לעצמך מה התחומים, היכולות, הניסיון, הידע  שלא ניתן לקחת אותו ממך! שלכל מקום אליו תגיע ולכל תפקיד, יהיו לך זמינים כל הכוחות האלו. להפגין את הבטחון העצמי הפסיכולוגי שלך בביצוע התפקיד בהצלחה!

לדעת להציג אותו במדויק תוך שילוב הוכחות של נתונים ותוצאות שמראים את רמת המקצועיות שלי כפי שהיא באה בפועל והביאה להישגים עליהם אתה מספר בראיון.

איך מתמודדים עם המקום הזה של חוסר ביטחון ותחושת מתחזה?

 

כדי "לשבור" את חוסר הביטחון הזה, עלינו לזהות בעצמנו קודם כל: איפה יש לי בטחון עצמי פסיכולוגי ואיפה לא?

במידה ואנחנו לא מצליחים להבין בעצמנו איפה מתקיים הפער בין מה שאני מציג לבין שאני מרגיש לגבי היכולות, המסוגלות, הידע והניסיון תהליך מקצועי עם יועץ קריירה יכול לתת לכם את המתנה המופלאה הזו.

בקליניקה שלי אני פוגש נשים וגברים שאיבדו במרוצת הזמן את תחושת הביטחון העצמי הפסיכולוגי שלהם בעצמם. הסיבות יכולות להיות בגלל פיטורין שעברו, בגלל מנהל/ת, קולגות או כפיפים שעירערו להם את הביטחון העצמי או בגלל נסיבות אישיות ואחרות.

כך או כך, זה לא משנה כי במבחן התוצאה הם מתנהלים מול העולם בתחושת חוסר ביטחון והעולם, במקרה הזה הארגונים שמגייסים, כמה לא מפתיע מגיב למה שהם משדרים ובהתאם לזאת (לא) מעריכים אותם כראוי.

אם גם לך אבדה תחושת הביטחון העצמי הפסיכולוגי ובקורות החיים ובראיונות יש לך תחושה שזה לא באמת מי שאתה, אני מזמין אותך לתהליך מיקוד והבנה של היכולות והאיכויות שלך כך שתוכל לשלב אותם בתהליך וכך שסיפור הקריירה שלך ידבר במדויק את עצמך בכל האור שבך.

כי ברגע שיש לך יכולות וחיבור אליהן, הסטוריטלינג שלך את עצמך, אותו "סיפור קריירה" משתנה ב-180 מעלות ואיתו גם הסיכויים שלך למצוא עבודה!

אל תחכו שיום יבוא ואיזשהו מנהל מגייס "יגלה אתכם" ויבין מה אתם שווים, כי לכם יש קושי להגדיר את זה בעצמכם. בחרו בתהליך ממוקד להיזכר, לספר ולהתראיין ממקום של ביטחון עצמי פסיכולוגי באיכויות שלכם ותגיעו גם בתקופה כזו למקום העבודה הבא שלכם.

התפקיד הבא שלך מתחיל בחיבור שלך לעצמך, ואת זה הכי טוב לעשות ביחד.

אמיתיי

אהבתם? אשמח אם תשתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המיילים הכי אקטואליים בעולם התעסוקה

זה בכלל לא משנה מאיזה צד של החיפוש התעסוקתי אתם באים כרגע, חשוב שתכירו את הצד השני.
מוזמנים להירשם לדיוור שרלוונטי גם למועמדים וגם למגייסים: כל הטיפים של העידן החדש בתחום הקריירה.

כתבו לי גלילה למעלה

המיילים הכי אקטואליים בעולם הקריירה, עבודה ומנהיגות

אל תפספסו, הרשמו לדיוור